קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:י׳:ב׳

10 גמ' ה"ג רבי אבהו בשם ר"י זאת אומרת שהמעות קונות דבר תורה. וה"ת מדקתני בסיפא ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו ש"מ שמעות קונות:

11 מעתה אפי' בא לו אצל החנוני. כיון דמעות קונות ד"ת למה פליגי חכמים ברישא ואמרו דלא זכו לו מעותיו:

12 ומשני שנייא היא שאני חנוני דחיישינן שמא ישכח ויוציאנו דהחנוני טרוד ויוציא מטות אלו ולא יערב עליו:

13 אבא. רבי חיננא אביו א"נ רב ששמו אבא:

14 לא אמר כן. ופליג אדר"י:

15 ה"ג זאת אומרת שאין המעות קונות ד"ת. וה"פ מדקאמרו תכמים לא זכו לו מעותיו ש"מ דס"ל דאין המעות קונות ד"ת וכמו שפירשתי במתניתין:

16 ומודים בשאר וכו'. כלומר והא דמודים חכמים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו:

17 שכן. החנוני עצמו אם זיכה להן ע"י אחר מהני כ"ש אם נתן מעות לאחר דמהני:

18 דר"מ אמר ע"י עירוב וע"י שיתוף. שאין סומכין על עירוב במקום שיתוף ולא על שיתוף במקום עירוב הלכך אין משתתפין לו אלא מדעתו כי היכא דאין מערבין אלא מדעתו א"נ ה"פ דבמתני' משמע דאע"ג דכבר עירב לא ישתתף שלא מדעתו והיינו כר' מאיר דבעינן עירוב ושיתוף:

19 בעירובין. דבעינן עירוב ובעינן שיתוף:

20 ובתענית ציבור. דאף במנחה ובנעילה יש בהן נשיאת כפים:

21 אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר. דאמר צריך לקרותה כולה: